<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב המנונא תלמיד רב חיסדא</h1>
<h2>דף יט:</h2>
רב המנונא תלמידו של רב חיסדא וגם תלמידו של עולא ונראה שהיה בחור מר' זירא בר פלוגתיה דרבה תלמידיה דרב חיסדא כדאיתא בסדר דרב המנונא הורה בחרתא דארגיז (בשם) [בשני] דרב חיסדא ומסקנא איתמר דאורי, ואיתמר דלא אורי הא בשני דרב חיסדא הא בשני רב הונא, בשני דרב חיסדא אורי משום דתלמיד חבר הוה מ"מ בחרתא דארגיז דשלא במקום רבו הוה התם דוקא אורי דתלמיד חבר אין לו להורות במקום רבו אע"ג דא"ל ר' ירמיה בר אבא לרב מי בדלת ולא אמר ליה מי בדל מר ודייקינן מינה דתלמיד חבר הוה [ברכות כ"ז ע"א] לעניין הוראה לא אשכחין, (והלל פירש) [והלא פירש'] למעלה דרב המנונא דבירך לפני רב חיסדא בלא רשות הוא הוא תלמידו של רב, ותדע דבפניו אפילו תלמיד חבר לא מיבעי לאורויי כדמסיק התם רבינא סאר סכינא בבבל א"ל רב אשי מאי טעמא עביד מר הכי ומסקנא אנא לגבי מר תלמיד חבר אנא ותו מסקינן התם ואמר רבא ולאפרושי מאיסורא אפילו בפניו נמי שפיר דמי. רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא קטר חמרא בציניתא בשבתא רמא ביה קלא ולא אשגח ביה וכו', עד א"ל רבינא לרב אשי כה"ג מאי מי מיתחזי כאפקירותא או לא וכו'. ואמאי מספקא ליה והא איהו גופא אמר לרב אשי דתלמיד חבר הוא לגביה אלא ש"מ בבבל שלא במקומו דרב אשי הוה מורה משום דחבר הוה אבל בפניו מהני הא דתלמיד הוה דאין להורות. הלכך רב המנונא דאורי בחרת' דארגיז שלא בפני רב חיסדא הוה וכן רב חיסדא נמי דאורי בכפר[י] בשני דרב הונא שלא בפני רב הונא הוה דרב חיסדא לגבי רב הונא כתלמיד חבר הוה דהא פליג עליה בכמה דוכתי אבל בפניו לא היה מורה ואפילו בלא הוראה נמי לא מדבר בפניו כדאיתא בפ"ק דגיטין [ז' ע"א] א"ל ריש גלותא לרב הונא כלילא מנלן דאסור אמר ליה מדרבנן אדהכי קם רב הונא (לאפטר) [לאפנויי] א"ל רב חיסדא קרא כתיב וכו' אלמא שלא רצה לדבר בפניו ואפילו הכי א"ל חיסדא שמך וחיסדאין מילך. תלמידו של עולא דגרסי' בספ"א דיבמות [י"ז ע"א] יתיב רב המנונא קמיה דעולא וקא הוי בשמעתא אמר מה גברא ומה גברא וכו' עד כסף גולגולתך להיכא יהבת א"ל לפום נהרא א"ל א"כ מפום נהרא את, וי"ל דהוא היה דר בנהרפניא כדאיתא [יבמות שם] ונהרפניא מאתיה ומפום נהרא עיקר מולדתו ואעפ"י דבהדר מסיק שהיה קבוע בחרתא דארגיז וכן בשבת פ"א כלפי סופו [ההוא] תלמידא (ההורא) דאורי בחרתא דארגיז כותיה דשמואל ושמתיה רב המנונא ופרש"י בחרתא שם מקום וארגיז אדם אחד ששמו כן שבנאה אותה ורב המנונא היה דר בה ועדיין מערת קבורתו שם היא כך מצאתי דכת' בתשובת הגאוני' ורבנא נתן פי' בערך חרתי חרתא דארגיז עיר הסמוכה (לגרר) [לבגדד] ברחוק פרסה. ובימי רב חיסדא בזמן שהיה רב חיסדא (בספרי) [בכפרי] וכדאיתא בחזקת הבתים הל' זה אומר של אבותי [ב"ב ל"א ע"ב] דאמר ליה רב נחמן לרבא השתא דאותיבתן את ואותיבתן (ואמר) רב המנונא מסורא לא עבידנא עובדא היה רב המנונא בסורא כדאיתא בשנים אוחזין [ב"מ ו' ע"ב] הל' ההוא (מסוסא) [מסותא] דהוו מנצי עלה בי תרי א"ל רב אושיעא לרבה כי אזלת לקמיה דרב חיסדא לכפרי בעי מיניה כי אתא לסורא א"ל רב המנונא מתניתין היא אלמא דבסורא הוה הרי לו ארבעה מקומות נהרפניא ופום נהרא וסורא וחרתא דארגיז וי"ל פעמים כאן ופעמים כאן, ומה שפירשו הגאונים כי מערת קבורתו בחרתא דאר' פשיטא דחרתא דארגיז בבבל היא כדמסיק התם בשלהי שבת אתריה דרב הוה פי' בבבל ושם נהגו כרב כדאמרינן [כתובות נ"ד ע"א] בבל וכל הדווראהא נהוג כרב א"כ קשיא ההיא דגרסינן במשקין פ' אחרון [מו"ק כ"ה ע"א] כי נח נפשיה דרבה ורב המנונא אסקינהו להתם פי' לא"י אלמא שנקברו בא"י ואם יש להעמיד תשובות הגאונים צריכים אנו לומר כי קבורת רב המנונא תלמידו של רב היא שם, אבל רב המנונא תלמיד רב חיסדא אעפ"י שהיה דר שם לא נקבר שם, וסמך לדברי הגאונים דהא דשמתיה רב המנונא לההוא תלמידיה [שבת י"ט ע"ב] משום דאתרי דרב הוה פי' תלמידי רב היו שם ובימי רב ולא איבעיא ליה לאורויי כשמואל כי רב בסורא היה ושמואל בנהרדעה כנ"ל לישב דברי רבות', ורב המנונא שבשעת פטירתו לג"ע נחיתו כיפי דברדא משמיא [מו"ק כ"ה ע"ב] י"ל כי זה תלמיד של רב דאי תלמידיה דרב חיסדא והלא הוא ורבה בר רב הונא נפטרו יחד לג"ע הי' לו לומר שניהן ושמא נפטר אחד מהן קודם לחבירו יום או שעה ואותו שעה של רב המנונא ירד הברד, ורב נחמן קרי ליה מר כדאיתא בפ' טבול יום הל' כל שלא זכה (דמונ') [המזבח] בבשר [זבחים ק"ג ע"א] דגרסי' בגמרא וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פרט לעולה הבאה מן המותרות א"ל רב המנונא כמאן כר' יהודא הא חזר ביה א"ל אלא מר במאי מוקים לה, הרי רב נחמן שהיה מזקני תלמידי רב קורהו מר וזה רב המנונא חבירו דאי רב הא חבר דרבה ב"ר הונא דהיינו תלמיד דרב חיסדא לא היה קורהו מר דאפילו כחבר לא הוי כדאיתא באין צדין [ביצה כ"ה ע"א] דאמר נפל בר חברין לרבוותא ועל רבה בר רב הונא אמר הכי על ההיא דהשוכר אמת המים מערב יום טוב, ותו גרסי' כלפי שלהי קדושין [ע"ח ע"ב] הל' ר' יוסי אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשירה לכהונה, אמר רב המנונא משמיה דעולא הל' כר' יוסי. בר פלוגתא (דרבה) [דרבא] כדאשכחין בכמה דוכתי דפליגי בפ' אחרון דכריתות [כ"ד ע"ב] הל' עגלה ערופה אינה כך דפליגי מאימתי נאסרת. ובזבחי' הל' אחרונה דפ"ב [ל"א ע"א] היינו זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ למקומו ויקץ כישן הפיגול ורב המנונא אמר עירוב מחשבות הוה, ובבבא מציעא בפ' השואל הל' עמו במלאכתו [צ"ה ע"ב] וכמה דוכתי. גרסי' בס"פ הקומץ זוטא [מנחות י"ז ע"א] אמר רב המנונא הא מילתא אבלע לי ר' חנינא ותקילא כי כולי תלמודאי הקטיר קומץ (לאכול לבונה) להקטיר [לבונה לאכול] שירים כו'. ונ"ל אם הספרים שווין (בר) [רבי] חנינא, היינו רב המנונא דאמרי בי רב חבר דרב הונא, ואם רב חנניא גרסינן היינו רב המנונא חבירו דהא רב חנניא ורב אושיעא חבירין כדאיתא בההיא מס' בשנים אוחזין [ב"מ ו' ע"ב]. גרסינן בזבחים בשלהי פ' טבול יום [ק"ה ע"ב] א"ל רב המנונא לר' זירא לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי הא מילתא נבילת עוף טהור לר' מאיר מונין בו ראשון ושני או לא ואין חכם רגיל לומר לחכם אחר אלא א"כ שיהא רבו כדאיתא בתחילת פ' התכלת [מנחות ל"ח ע"ב] א"ל לוי לשמואל לא תיתיב אכרעיך עד דמפרשית לי להא מילתא התכלת דאינו מעכבת את הלבן וכו' ולוי רבו של שמואל כדאיתא (בפ"א) [בפ"ח שרצים, שבת ק"ח ע"ב] הל' דהלמי ורוק תפל על גבי עין דשמיעה ליה מלוי, ותו בפ' התכלת [שם ל"ט ע"ב] אמר שמואל משמיה דלוי חוטי צמר פוטרי' בשל פשתן. ובנזיר בפ' מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו [כ"ד ע"ב] א"ל שמואל לאבות בר איהי לא תיתיב אכרעך עד דמפרש לה מילתא אילו הן ארבע אילים שאין טעונות לחם וכו', ואבות בר איהי תלמידו של שמואל כדאיתא בשנים אוחזין הל' דאחריות לאו טעות סופר [ב"מ י"ד ע"א] ובהדר הל' (מקום לינא ופיתא) [מבוי לחי וקורה] [ערובין ע"ד ע"א]. ובתחילת מכות [ג' ע"ב] אמר ליה שמואל לרב מתנה לא תיתיב אכרעך עד דמפרשא להא מילתא מנא הא מילתא דאמרי רבנן המלוה חבירו סתם אין רשאי לתובעו פחות מל' יום, ואין צריך ראייה (סוראי) [שודאי] רב מתנה תלמידיה של שמואל ואפילו הכי אכתוב ההיא דקדושין [ע' ע"ב] מעשה דרב יהודא דפסליה לבעל דיניה אסהדותיה דרב מתנא דאמר משמיה דשמואל כי הוה חדא כרעיה אמברא וחדא אארעא כל דאמר מבית חשמונאי הוא הרי זה עבד. ובנדרים פ' הנודר מן הירק [נ"ה ע"א] א"ל רב יוסף לרבא חבירו (לאביי) [דאביי] לא תיתיב אכרעיך עד דאמר[ת] לי הני קראי ממדבר מתנה וכו' פשיטא דרב יוסף רבו היה כדאיתא בפ' הוציאו לו הל' יצא ובא לו דרך כניסתו [יומא נ"ג ע"א] רבא כי הוה מיפטר מיניה דרב יוסף הוה אזיל לאחוריה וכו' עד דברכיה וא"ל יהא רעוא דתירום רישיה אכולא כרכא והבאתי עליו לעדות אההיא דסוטה פ' היה נוטל את מנחת' [י"ט ע"א] א"ל ר' אלעזר לר' יאשיה דדריה לא תיתיב אכרעיך עד דמפרש להא מילתא וכו' ובמנחות נמי פ' ר' ישמעאל [ע' ע"ב] א"ל ר"א לר' יאשיה דדריה לא תיתיב אכרעך עד דמפרש לי מילתא מניין לעומר שמתיר בהשרשה די"ל כי ר' יאשיה תלמידו של ר' אלעזר היה אף כאן משמע כי ר' זירא תלמידו אצל רב המנונא ולא מצינו לר' זירא שהיה תלמיד לתלמידי רב הונא הואיל וכן נראה כי זה רב המנונא חבר דרב הונא תלמידו של רב. ובפ' שנתפתתה הל' זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה [כתובות נ' ע"ב] יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא ויתיב רב [רב המנונא] קאמר כשם שאין הבנים יורשים וכו', ואשכחין נמי דרב יוסף תלמידו דרב יהודא הויא בכמה דוכתא, ויתיב נמי קמיה דרב הונא כדאיתא בפ"א דע"ז [ו' ע"ב] ובהגוזל קמא הל' אם השבח יתר על ההוצאה [ב"ק ק"ב ע"א] ולא מצינו שיהא יושב לפני תלמיד תלמידו [של] רב הונא כגון לפני רב המנונא תלמיד של רב חיסדא הילכך מכל אלו ראיי' כי זה רב המנונא הוא תלמיד דרב, ומה שכתבתי למעלה שאמר רב חסדא לרב המנונא מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ושמעינך, וקרהו מר היינו רב המנונא חבר לרב הונא דאלו לרב המנונא תלמידו היה רב חיסדא (הוהא) [קורא] בשמו כדאיתא בפ' הדר [ערובין ס"ז ע"א] הל' רב חסדא ורב ששת כי הוו פגעי אהדדי וכו' עד אני אומר מבטלין (והמ' אומרין) [והמנונא אומר] אין מבטלין. הילכך בכל התלמוד שהוזכר רב המנונא יש לעמוד מי הוא כי הוא (לפני) [לפי] האמוראים הנזכרים עמו והארכתי כל כך כדי לברר כי שני רב המנונא סתם היו אחד תלמיד רב ואחד תלמיד רב חיסדא וההיא דהמפלת [נדה כ"ז ע"א] הל' שליה בבית יתיב רב פפא אחורי דרב ביבי קמיה דרב המנונא זה רב המנונא האחרון.
